20 שעות נותרו לפתיחת הקלפיות בחוף המזרחי של ארה"ב ולאחר מכן ברחבי מדינת הענק כולה, ועיני כל העולם נשואות לבחירות הסוערות, המתוקשרות ואולי גם המשפיעות ביותר בעולם כולו. קרב האיתנים בין מזכירת המדינה האמריקנית ונציגת המפלגה הדמוקרטית, הילארי דיאן רודהם קלינטון, לבין איל הנדל"ן וההון ונציג המפלגה הרפובליקנית דונלד ג'ון טראמפ.

אין ספק שהבחירות האלו ישפיעו על עתידה של אמריקה כולה, ומכיוון שכך גם על כל העולם.

אז מה צופים לנו הסקרים ביממה מתוחת העצבים הזו? מצבה של קלינטון בימים האחרונים, וליתר דיוק כבר מסוף השבוע שעבר שב והתרומם בסקרים והיא זוכה ליתרון של בין 2% ל-5% בסקרים של רוב כלי התקשורת הגדולים בארה"ב – CNN, רויטרס, ABC, וושינגטון פוסט, פוקס ניוז, רויטרס ועוד. המצב שלה לפני שבועיים היה טוב בהרבה ובחלק מהסקרים הגיע ליותר מ-10%, אבל עם הטלטלות שעברו עליה בימים האחרונים, בהחלט שמבחינתה מדובר בנתון מעודד. (במאמר המוסגר כדאי להזכיר כאן דעה שרצה ברשתות החברתיות בארה"ב ולפיה הסקרים ברשת פוקס ניוז המזוהה עם טראמפ מעניקה במכוון יתרון לקלינטון כדי לגרום לרפובליקנים לצאת בהמוניהם).

יוצאים מן הכלל הם הסקרים של העיתון האמריקני 'לוס אנג'לס טיימס' (שמזוהה דווקא עם הדמוקטים) שכבר למעלה מחודש צופה ניצחון לטראמפ של למעלה מ-5%, וכן של מכון המחקר IBD/TIPP שמעניק לטראמפ יתרון קל של אחוז אחד. לפני שתזלזלו בשני האחרונים כדאי להזכיר שה'לוס אנג'לס טיימס' היה העיתון שסקר שלו בשנת 2012 היה הקרוב ביותר לתוצאות האמת, ואילו במכון המחקר מתגאים שבבחירות בשנת 2000, 2004 ו-2008 הם היו הכי קרובים לתוצאות האמת ומבליעים את העובדה שפקששו בשנת 2012.

אם נהיה ממוקדים יותר, למרות שבסקרים ארציים קלינטון שבה להוביל, הרי שבבחינת מצב האלקטורים היא לא ממש מצליחה להתאושש. הבחירות בארה"ב בנויות על אלקטורים – נציגים של כל מדינה – שמצביעים בסופו של דבר עבור הנשיא. הבחירות תלויות כרגע באלקטורים של ארבע מדינות מתנדנדות – פלורידה, אוהיו, צפון קרלויינה ופנסילבניה. לפי הסקרים, מלבד המדינה האחרונה, טראמפ מוביל בעשיריות האחוז על קלינטון בשלשת הראשונות וזה אומר שחקירת האף.בי.איי הכתה גלים בקרב המצביעים במדינות האלו ושהניצחון בכלל לא נמצא בכיסה של קלינטון.

אבל למען האמת, השאלה הגדולה היא האם יהיה זה "יום הדין" של הסוקרים בארה"ב. אחרי שהסוקרים פישלו ובגדול בישראל בבחירות 2015 ובמשאל העם 'הברקזיט' בבריטניה בשנה האחרונה ולא הצליחו לזהות את הרוח הלאומנית והפטריוטית של הציבור שגרמה לו לצאת מביתו להצביע לטובת המולדת.

השאלה הגדולה היא טראמפ יצליח להוציא מביתם מיליונים רבים של גברים אמריקנים לבנים – אמריקנים מקוריים – שמזדהים עם עמדותיו אך מתגוררים בחוות גדולות במרחבי ארה"ב ועבורם ההגעה לקפלי אינה עניין פשוט. אם הוא יצליח לעשות זאת הרי שיש סיכוי גבוה שהוא יצליח להכריע את הכף. בינתיים הוא עובד בצורה מעוררת השתאות ועובר ממדינה למדינה, מכנס עשרות אלפים בכל מקום ומצליח לסחוט קריאות הזדהות. השאלה הגדולה היא האם קריאות התמיכה האלו יתורגמו לידי מעשה על ידי מי שההצבעה קשה לו. אם רוח הקרב שלו תצליח לחלחל למטה, יש סיכוי שהבחירות האלו יזכרו לא רק בגלל התככים שליוו אותן, אלא בעיקר בגלל המהפך האמריקני של שנת 2016.